עקרונות יסוד להנגשה

העקרונות לביצוע הנגשת אתר אינטרנט אינם "תורת הנסתר" או סוד מסחרי, בייחוד לאור העובדה שהנחיות הנגישות פורסמו גם ברשומות וגם באתר של משרד המשפטים והן מיועדות לכלל הציבור. על אף זאת, ההנחיות היבשות אינן ברורות מספיק לבעלי האתרים ולחלק מהמפתחים, ולכן נביא כאן, בראשי פרקים, את עקרונות היסוד להנגשה.

שמירה על היררכיית כותרות

מטרת הכותרות היא ייצוג ויזואלי לחלוקה הלוגית של הטקסט, הכותרות הן בעלות רמה היררכית, כלומר – כותרת h1 היא הכותרת הראשית, במבנה נכון יש רק אחת כזו. כותרת ברמה h2 היא ראש פרק, ומפרידה בין קטעים זהים בחשיבותם, וכך הלאה לכל הרמות. אין לבצע הדגשה של מלל בתוך פסקה באמצעות הגדרתו ככותרת.

מנגנון דילוג

במצב הרגיל, אנשים שאינם יכולים להשתמש בעכבר אלא במקלדת בלבד, נאלצים לעבור בכל עמוד על אותם אזורים שוב ושוב, בעיקר בראש הדף (לדוגמא התפריט). בכדי להקל עליהם, יש להוסיף אמצעי (כפתור או קישור) בתחילת העמוד אשר מאפשר לדלג ישירות לתוכן העיקרי של העמוד, עקרון זה נכון גם לעמודים בהם יש תפריט צד שחוזר על עצמו. יש לאפשר דילוג על אזורים מסוג זה בכל תבנית ויזואלית.

תיאורי תמונות

"טוב מראה עיניים מאלף מילים", אך יש אנשים שאינם יכולים ליהנות מפריבילגיה זו, ולכן עלינו להוסיף תיאור לכל אלמנט גרפי (למעט קישוטים). חשוב שהתיאור יסביר את התמונה בצורה הטובה ביותר, בשפה הרלוונטית, ויאפשר חוויה חלופית לגולש שאינו יכול לראות את התמונה עצמה.

תיאור פקדים

פקדים (קישורים, כפתורים, תיבות סימון וכו') צריכים להיות בעלי מאפיינים שמתארים אותם לעזרים השונים שבעלי מוגבלות משתמשים בהם, למשל, כלים להקראת המסך. תיאור הפקדים והסברם צריך להיות אינטואיטיבי ומפורט. לדוגמא – כפתור שעליו כתוב 'קרא עוד' מאפשר לאדם רואה להסיט את מבטו מעט למעלה ולהבין לאן שייך הכפתור הזה, אך עבור אדם ששומע את המסך, אופציה זו אינה אפשרית. התיקון הוא לא לשנות את מלל הכפתור הרגיל אלא להוסיף מאפיין יעודי (aria-label) ובו התיאור עבור הטכנולוגיות המסייעות (מקריאי מסך).

קבצים מצורפים

קובץ מצורף הוא אובייקט שפתיחתו נעשית בחלון אחר, או בכלי אחר. כמעט כל הקבצים ש"מצטרפים" לתוכן הישיר של האתר מחייבים טיפול של הנגשה, יש צורך לעבור כל הקבצים, לדוגמא מסמך וורד, גליונות אקסל, מצגות , קבצי PDF ועוד, ולכל אחד לבצע את ההנגשה הייעודית עבורו.
סרטונים וקטעי קול (אודיו)
בניגוד לטקסט שאותו כל אחד קורא בקצב שלו, קבצי מדיה מתנגנים בקצב שקבע היוצר שלהם, לכן יש לטפל בהנגשת המנגנון להפעלת המדיה ועצירתה, שינוי קצב ההשמעה ועוצמת הקול סרטונים וקבצי קול שעיקרם הוא המלל שבהם צריכים להכיל גם כתוביות של המלל הנאמר

רכיבים מתחלפים

אתרים רבים כוללים אלמנטים ויזואלים סטטיים ודינאמיים (גלריות או סליידרים), בדומה לסרטונים, גם כאן צריך להיות מנגנון לשליטה בהפעלה ועצירה, אך לעיתים נדרשת מעורבות גם בקטעי הקוד שיוצר את האפקטים, כדי להתאימם ולהנגישם – לצורך הדוגמא – לאפשר שימוש במקלדת בלבד להפעלה ושימוש מלא בכל האתר, צפייה בכל התכנים הקיימים באתר ללא צורך בפעולות עכבר כמו מעבר או ריחוף מעל טקסט מוסתר.

הגעה לעמוד ביותר מדרך אחת

הכוונה אינה כמובן למפה גיאוגרפית, אלא לדף אינטרנט, שהוא חלק אינטגרלי מהאתר, המרכז את כל עמודי האתר וקישורים לעמודים אלו, דף זה מאפשר למשתמש לקוי ראיה להבין את מבנה האתר בצורה פשוטה ולנווט ישירות ובקלות למקום אליו הוא רוצה להגיע, גם כאשר תוכן מפת האתר מושמע לו בעזרת קורא מסך. חשוב לציין שאין חובה בקיום מפת אתר אם יש מנגנון חלופי להגיע לכל עמוד, לדוגמא – אפשרות חיפוש באתר עצמו.

הצהרת נגישות

ההצהרה היא גילוי פומבי של פעולות ההנגשה באתר, פירוט הרכיבים שאינם נגישים, ציון הגורם האחראי על נגישות האתר שניתן לפנות אליו בכל מקרה של בעיית נגישות, פירוט נוסף ניתן למצוא במאמר בנושא.

סימון ותו תקן

בסיום הנגשה יש להוסיף "תו אתר אינטרנט נגיש", זהו אייקון / סמליל, אשר בדומה לתעודת כשרות או אישור מכון התקנים, הוא מעיד שבעל האתר מתחייב כי באתר בוצעה הנגשה מקסימלית כדי לעמוד בתקן הישראלי 5568 להנגשת אתרי אינטרנט, למעט חלקים שלא הונגשו, כמפורט בהצהרת הנגישות.
את הסמליל ניתן להוריד באתר נגישות ישראל.