הנגשת אתרים – בקוד או בתוסף חיצוני

תאריך כניסתו לתוקף של חוק נגישות אתרי-אינטרנט מתקרב בצעדי ענק, ברחבי הרשת ניתן למצוא בעלי מקצוע שמבצעים הנגשה בעזרת שינוי קוד או התקנה של תוסף כחלק משלד האתר, וגם ספקי שירות המבצעים את ההנגשה בעזרת תוסף חיצוני שמשנה את מבנה האתר על-פי ההגדרות. ניתן למצוא גם תוספים לדפדפן עצמו שמסייעים למשתמש הקצה להתמודד עם אתרים שאינם מונגשים.

מה טוב יותר? מה נכון יותר? מה זול יותר?

כדי לענות על השאלות הללו, ושאלות נוספות, נפתח בהסבר על השיטות הללו וההבדלים ביניהם.

שיטות להנגשת אתרים

תוסף לדפדפן

זהו יישומון שמותקן בדפדפן הספציפי בו משתמש הגולש, היישומון מוסיף לסרגל הכלים של הדפדפן אפשרויות לשינוי גודל הגופן, לעיתים גם אם סוג הגופן ,ערכת צבעים, ניגודיות צבעים והדגשת קישורים.
התוסף לא מבצע, וגם אינו יכול לבצע, שינויים במבנה השלדי של האתר, כמו הגדרת תפקודי לחצנים, שדות טופס וכדומה, וכמובן שאינו מטפל בהנגשת האתר עצמו ולפיכך אינו רלוונטי כלל לדרישות החוק עבור בעל האתר ו/או מפעיל האתר האחראי על נגישות אתר האינטרנט.

הנגשה ברמת הקוד

בהגדרתה המקורית, הנגשה ברמת הקוד עוסקת בשינוי מרכיבי היסוד של האתר, כך שכל אלמנט מכיל את המאפיינים וההגדרות המתאימות לתחומי ההנגשה השונים. הנגשה כזו מחייבת טיפול של מתכנת אשר מוסיף לכל אלמנט שמוצג, או מוסתר, על המסך, את הפרמטרים שיאפשרו לעזרי ההנגשה להביא את התוכן לגולש באופן מיטבי (לדוגמא – הגדרות של לחצן, שדה בטופס, קישור או תמונה)
בהגדרה הרחבה יותר – קיימים תוספים שנכתבו על-ידי מתכנתים, והם מיועדים להתקנה על השרת כחלק ממבנה האתר, תוספים אלה מסייעים לבעל האתר, או למתכנת מטעמו, לבצע את השלמת ההנגשה מבחינת התוכן.

הנגשה בעזרת תוסף חיצוני

תוסף חיצוני הוא שם כללי לשירות שפותח ע"י חברות בתחום ההנגשה או בניית אתרים. תוסף כזה מושתל באתר באמצעות הוספת סקריפט המשנה את במנה האתר ורכיביו על-ידי "הזרקה" של קוד חיצוני (בד"כ נמצא בשרת של ספק השירות) וביצוע מניפולציות נוספות על-פי הצורך.

מעצם קיומן של מספר שיטות, ניתן להסיק שאין שיטה אחת מושלמת ולכל אחת מהשיטות יש יתרונות וחסרונות.

יתרונות וחסרונות של שיטות ההנגשה

הנגשה ברמת הקוד (עם תוסף "פנימי" או בלעדיו)

יתרונות

  1. עלות
    ככלל, מדובר בהשקעה חד-פעמית בהנגשת התשתית וכל זמן שלא השתנו או התווספו רכיבים, אין צורך לבצע שינויים בהנגשה. כמו-כן, אין עלויות תפעול שוטפות. התשלום הוא רק על ההנגשה של התשתית פעם אחת, ובאם יש צורך ניתן לרכוש שירותי בדיקה נוספים לפי שינויים שנעשים באתר לאורך זמן.
  2. עצמאות תפעולית
    אין שום תלות בשירות חיצוני מתמשך, הכל נעשה באתר של הלקוח. מסיום ביצוע הנגשת התשתית, בעל האתר צריך לסיים את הנגשת התוכן, ומרגע זה האתר נגיש ואין צורך לבצע בו הנגשה נוספת (למעט מקרים של תוספות או שינויים תשתיתיים)
  3. יציבות
    אי-תלות בספק חיצוני לתפעול השוטף מספקת נגישות יציבה לאורך זמן, עבור כל הרכיבים שהונגשו. האתר המונגש אינו "לקוח שבוי" של שירות חיצוני.

חסרונות

  1. מתן גישה לגורם חיצוני
    אם אינכם מבצעים את ההנגשה בעצמכם, הגורם שמבצע אותה צריך לקבל הרשאת גישה מלאה לכל התוכניות והתכנים של האתר, כולל מידע סודי אישי או מסחרי.
  2. עלות ראשונית
    לרוב, הנגשה ברמת הקוד נראית יקרה יותר מאשר הנגשה בעזרת תוסף חיצוני בכ- 10%-20% מכיוון שהשוואת עלות הנגשה בפועל אינה כוללת התייחסות לעלות החודשית של השימוש בתוסף חיצוני. הסיבה לעלות הגבוהה יותר היא ביצוע עבודות נקודתיות אשר לא תמיד ניתן למחזר בהן קוד קיים ממקרים דומים.

הנגשה ע"י תוסף חיצוני

יתרונות

  1. עלות הנגשה ראשונית נמוכה יותר
    שימוש ברכיבים מוכנים אשר נבדקו עשרות פעמים, עם צוות מיומן אשר פתר מקרים מגוונים של תבניות עמוד ואלמנטים, יצרו מנגנון שיכול להתמודד עם מגוון בעיות. בנוסף, ההנגשה בפועל שמבוצעת עי גורם חיצוני, מיושמת לרוב בכל אתר ע"י אדם שהכשרתו היא מיישם הנגשה ולא מתכנת, ולכן עלותו זולה יותר.
  2. פתרון יחיד במקרה של תשתית סגורה
    כאשר אין גישה לקוד המקור, לדוגמא באתר שנבנה בטכנולוגיה כמו ASP, או בטכנולוגיה אחרת שאינה מאפשרת להנגיש בקוד המקור, או במקרים בהם לא רוצים לתת גישה לקוד מסיבות של הגבלת גישה לקוד המקור ולאחסון האתר.
  3. תפעול שוטף והגדרות
    ברוב התוספים קיים פאנל ניהול מובנה, שניתן בקלות להסביר ללקוח כיצד לבצע פעולות הנגשה.

חסרונות

  1. הפרדת מערכות
    פעולות ההנגשה נעשית בפאנל ניהול חיצוני מהאתר. קיימת תלות בגורם נוסף (מעבר לתחזוקה הרגילה של האתר), במקרים מסויימים יש צורך בהדרכה על מערכת ההנגשה עוד לפני תחילת תהליך ההנגשה. הדרכה כזו יכולה להיות פרונטלית ואפילו בתשלום נוסף.
  2. עלות תפעולית שוטפת
    מדובר בעלויות חודשיות של עשרות עד מאות שקלים, כאשר לרוב החברות אין מחירון ברור אשר חשוף לקהל הלקוחות שמאפשר להבין מה המחיר בכל "חידוש" של השירות.
    החברות נוטות לשנות תמחור לפי פרמטרים שונים ובהם: כמות תבניות ויזואליות, כמות תנועה, סוג אתר וכיו"ב.
    יש לשים לב שגם אם בשנה ראשונה סוכם על מחיר נתון, ייתכן ובשנה העוקבת תדרשו לשלם מחיר שוטף גבוה יותר.
  3. עלות "ניתוק"
    הפסקת התקשרות עם ספק שירות של תוסף חיצוני, גוררת פגיעה מהותית בנגישות האתר, מכיוון שכל הנגישות מבוססת על השירות החיצוני. יתרה מזאת, החלפת ספק נגישות תחייב השקעה נוספת של התאמה ראשונית או הנגשה מלאה בהתאמת קוד.
  4. תלות בגורם חיצוני
    נגישות האתר תלויה בגורם חיצוני שאין לנו שליטה על יציבותו (טכנית או כלכלית), אם ספק ההנגשה יפסיק לפעול, האתר יאבד את נגישותו.
  5. סיכון אבטחה
    התוסף משנה באופן מעשי את מבנה האתר ע"י הזרקה של קטעי קוד, אין לנו יכולת לדעת מה שינו ולמעשה חשפנו את האתר לפרצת אבטחה שיצרנו בעצמנו מעצם העובדה שנתנו לגורם חיצוני לשנות את תוכן האתר.

המלצות

כאשר מדובר באתר שאין יכולת לבצע הנגשה בקוד המקור – ההמלצה היא כמובן תוסף חיצוני. זו הדרך הפשוטה ביותר, ולעיתים היחידה.

בכל יתר המקרים, צריך לשקול מספר פרמטרים ולהחליט לפיהם:

  • אורך חיי האתר: ככל שהאתר מתוכנן להתקיים, במתכונתו הנוכחית, זמן רב יותר – הנטייה היא לבחור בהנגשת בשינויי קוד מקור. כלל האצבע – עד שנתיים – תוסף חיצוני, מעל שנתיים – הנגשה בקוד.
  • רגישות האתר ואבטחת מידע: ככל שהאתר או המידע רגישים ומחייבים הגנה, הנטייה היא הנגשה בקוד, תוך נקיטת כל האמצעים לווידוא אבטחת המידע במהלך העבודה. באתרים רגישים במיוחד מומלץ לבצע בדיקה של הקוד לאחר הטיפול ע"י מומחים לנושא.
  • כאשר מדובר באתר חדש או אתר בשלבי תכנון : חד משמעית – טיפול בקוד המקור כחלק מעבודת התשתית וההקמה.

וההמלצה הכי חשובה – לא להחליט רק לפי הרגש, לבדוק, לשאול, לברר, לקבל את מקסימום המידע ורק אז לקבל החלטה מושכלת.